שבת תקומה: בין שואה לעצמאות
הרב יהורם מזור

לפני שנים רבות כתב הרב מרדכי רותם מאמר שענינו ההתייחסות לימים שבין יום השואה ויום העצמאות. הרב רותם עשה השוואה בין הימים הנוראים בחודש תשרי לימים שבסוף ניסן-תחילת אייר וקרא לשבעת הימים הללו "שבעת ימי תעודה". כך טען הרב רותם במאמרו: "בשבעת ימי התעודה שבין יום השואה ליום העצמאות צריך עם ישראל – כציבור, לבחון את עצמו, לבדוק מדי שנה בשנה עד כמה הוא מצליח להגשים את התעודה שהוטלה עליו, את ייעודו, את מורשת המוות של השואה, את מורשת החיים של יום העצמאות. בשבעת הימים האלה ראוי שעם ישראל יעשה את חשבון הנפש ויבדוק בפנימיותו כיצד הוא מתמודד עם התעודה הניצבת בפניו: לבנות את עתידו על עם ישראל, שלו עצמו. שבעת ימי התעודה האלה צריכים להיות מיועדים גם ליחיד, אך בעיקר לחברה ולמוסדותיה, מוסדות הציבור. מערכות הציבור השונות הן שצריכות לבחון את עצמן ואת פעלן בימים שבין יום השואה ליום העצמאות."

אחד הראשונים אשר "הרים את הכפפה" היה מר אברהם אשר ז"ל, ממייסדי קהילת "הר-אל" בירושלים ומן החברים הפעילים בה. על משקל שבתות השנה המיוחדות, כ"שבת תשובה", "שבת הגדול" או "שבת חזון", הציע מר אשר להתייחס אל השבת שבין יום השואה ליום העצמאות כאל "שבת תקומה", בה נייחד את התפילה לחיבור שבין שואה לתקומה, נזכר באילו שנספו בשואה, באלו שנהרגו במלחמות על קיומה של מדינת ישראל, וכמובן בשליחותה המיוחדת של המדינה כבית לאומי לעם היהודי וכאור לגויים, כמאמרו של דוד בן גוריון. לדעתו של אשר התייחסות אל המועד בשבת הסמוכה לו מוסיפה לשבת הוד ויופי. הרעיון יצליח, הוסיף אשר, אם נעטר את השבת בפיוטים מיוחדים ובפרקי קריאה מיוחדים וכמובן, כמו בכל אירוע מסוג זה, אם נוסיף לתפילה גם את הקידוש החגיגי המתבקש.

הרעיון קרם עור וגידים תוך זמן קצר מאד. קהילות שונות אמצו את הרעיון ויישמו אותו בדרכים שונות. להלן שלוש דוגמאות:

בקהילת "הר-אל" ובקהילות נוספות מוציאים בתפילת שחרית של השבת שני ספרי תורה. בראשון קוראים לשבעה בפרשת השבוע. בשני קוראים למפטיר בפרשת "עקב", דברים ח' 1-10. ההפטרה לשבת "תקומה" היא הפטרת יום העצמאות: ישעיה י' 32 – י"ב 6.  גישה זו שואבת את המעשה שלה מן העובדה כי לא תתקיים תפילה ביום העצמאות עצמו, ולכן ההפטרה היא זו אשר נקבעה כהפטרת יום העצמאות.

מנהג קהילת "בית דניאל" בתל אביב הוא להקדיש את תפילת ערב שבת תקומה לנושא העלייה לארץ. תפילת קבלת שבת וערבית לשבת משובצת קטעי תפילה בשפות השונות שחברי הקהילה, שעלו מכל קצוות תבל, מדברים בהן.

בקהילת "דרכי נעם" ברמת השרון נהוג לקיים בערב שבת תקומה ארוחה קהילתית וקריאת מגילת חג מיוחדת לשבת זו הכוללת פרקי קריאה, שירת ארץ ישראל וקריאת מגילת העצמאות.

"שבת תקומה" הינה יצירה ליטורגית ציונית-רפורמית-ישראלית, אך אני תקווה כי במהלך השנים יאמצו אותה גם קהילות רפורמיות מעבר לים, ואולי נזכה כי גם תנועות דתיות אחרות יוסיפו אותה למעגל השנה שלהם.