יום הכיפורים
יום הכיפורים חל עשרה ימים אחרי ראש השנה, כלומר ב-י' בתשרי.
המטרה של יום הכיפורים היא לכפר על החטאים של העם. השאלה היא – איך מכפרים?
בספר ויקרא פרק ט"ז מסופר איך נהגו לכפר על החטאים של העם בימים התנ"ך:

ויקרא פרק טז
(ה) וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה: [...] (ח) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל: (ט) וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת: (י) וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה: [...] (כט) וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: (ל) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ:

במִשנה יש פירוט של כל ההכנות של הכוהן הגדול לקראת יום כיפור, והן נקראות "סדר עבודת כוהן גדול", שאנחנו קוראים עד היום בתפילת יום כיפור.

כפרות
במקום הכבשים שהקריבו בימי התנ"ך, התפתח מנהג לקחת בבוקר של יום כיפור תרנגול (לגבר) או תרנגולת (לאישה) ולסובב אותם מעל הראש. תוך כדי כך אומרים את המשפט: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך ואכנס לחיים טובים ולשלום".
חכמים רבים, כולל הרמב"ן והשולחן-ערוך, התנגדו למנהג הזה, וגם היום הוא לא מאוד מקובל (חוץ מאשר אצל החרדים).

היום יש אנשים שנוהגים לתת צדקה לכפרות, במקום לעשות כפרות עם תרנגולת.


הסליחה והתשובה
בקשת הסליחה היא חלק בלתי נפרד מתהליך התשובה. הרמב"ם כותב:

רמב"ם, משנה תורה, הלכות תשובה פרק ב
הלכה ו
אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד [...].

הלכה ט
אין התשובה ולא יום הכיפורים מכפרים אלא [רק] על עבירות שבין אדם למקום, [לאלוהים] [...] אבל עבירות שבין אדם לחברו, [...] אינו נמחל לו לעולם עד שייתן לחברו מה שהוא חייב לו וירצהו [...].

הלכה י
אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול - מוחל בלב שלם ובנפש חפצה [...].

גמילות חסדים
כבר כשחרב בית המקדש השני, התלבטו החכמים איך אפשר יהיה לכפר מעכשיו והלאה על החטאים של עם ישראל. אחד הפתרונות מובא בסיפור הבא:

פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים והיה רבי יהושע הולך אחריו, וראה בית המקדש חרב [הרוס].
אמר רבי יהושע: "אוי לנו על זה שהוא חרב, מקום שמכפרים בו עוונותיהם של ישראל!" אמר לו [רבן יוחנן בן זכאי]: "בני, אל ירע לך. יש לנו כפרה שהיא כמותה. ואיזו? זו גמילות חסדים".
(ספר האגדה, על פי אבות דרבי נתן, ד')


גמילות חסד היא עשיית חסד ועזרה לאדם אחר, כמו למשל ביקור חולים או ניחום אבלים. רבן יוחנן בן זכאי אומר, שגמילות החסדים מכפרת על החטאים ממש כמו שהקורבנות היו מכפרים על החטאים. יותר מזה – הוא מדגיש את הצורך לכפר על חטאים בין אדם לחברו: בגלל שעשינו רע לאדם אחר, צריך עכשיו לעזור לאדם אחר.

מצווֹת היום

משנה מסכת יומא פרק ח משנה א
[א] יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה [...].

המשנה מסבירה מה זאת אומרת "ועיניתם את נפשותיכם". מה הפירוש של "לענות את הנפש"?
א. לא לאכול ולשתות
ב. לא להתרחץ
ג. לא למרוח קרמים ובשמים על הגוף
ד. לא לנעול נעליים (היום נוהגים לא לנעול נעליים עשויות עור)
ה. לא לקיים יחסי מין

על פי המשנה, הכוונה היא לא לעשות שום דבר שגורם עונג לגוף. ביום הכיפורים אנחנו מרוכזים רק בנשמה שלנו, וכאילו "שמים בצד" את כל הצרכים הגופניים.
כמו כן נהוג ללבוש בגדים לבנים, שמסמלים את ההיטהרות של הנשמה.

סעודת מפסקת
הסעודה (הארוחה) שלפני הצום נקראת "סעודה מפסקת", כלומר הארוחה שבה מפסיקים לאכול, הארוחה שמפרידה את יום כיפור מכל שאר הימים בשנה.

התפילה והקריאה בתורה
מתוך כל התפילות ביום הכיפורים נזכיר שלוש:
1. "כל נדרי"
2. הווידוי
3. תפילת נעילה

תפילת "כל נדרי" כתובה בארמית, והיא פותחת את יום כיפור. זוהי תפילה שאומרת שכל הנדרים שנדרנו בשנה שעברה, וגם כל הנדרים שנידור בשנה הקרובה, מבוטלים. "נדר" הוא הבטחה ברמה של מחויבות מאוד גבוהה, והמסורת מתייחסת אל נדר מאוד ברצינות. לכן מבטלים אותם. הרבנים התנגדו מאוד לתפילה הזאת, אבל כנראה שלעם היה צורך בה, ולכן היא נשארה למרות ההתנגדות של החכמים, וגם הפכה לתפילה הידועה ביותר של החג.

הווידוי חוזר על עצמו הרבה פעמים בתפילות החג, והוא כולל קטע המתחיל במילים "אשמנו, בגדנו", ואחריו קטע ארוך שמתאר חטאים שונים: "על חטא שחטאנו לפניך ב........., ועל חטא שחטאנו לפניך ב............." וכו'. מעניין, שאת הווידוי אומרים בלשון רבים, ולא בלשון יחיד. המסר הוא, שכולנו אחראים לבעיות שיש בחברה, גם אם לא חטאנו חטא ספציפי באופן אישי.

תפילת נעילה היא התפילה שמסיימת את היום, כאשר כאילו השערים של השמיים ננעלים (נסגרים), ואי אפשר יותר לבקש רחמים. בסוף תפילת נעילה תוקעים בשופר, וכך מכריזים שיום כיפור הסתיים.

נהוג לצאת מייד אחרי התפילה החוצה, ולתקוע את היתד הראשונה של הסוכה.

הקריאה בתורה לשחרית של יום כיפור היא הפרק מספר ויקרא שמצוטט כאן בעמוד 3. בסידורים הרפורמיים הוחלפה הקריאה בקריאה אחרת, המדברת על המחויבות שלנו כלפי אלוהים. ההפטרה מספר ישעיהו מזכירה לעם, שלא מספיק לצום ולבקש סליחה מאלוהים, אלא שהמשמעות של חזרה בתשובה היא לדאוג שהחברה תהיה מוסרית, לעזור לעניים, לתת להם אוכל ובגדים, לשחרר את העבדים ולא לנצל את החלשים.

בתפילת מנחה קוראים בתורה (שוב – בקהילות הרפורמיות מחליפים את הקריאה המסורתית בקריאה אחרת). ההפטרה היא ספר יונה, שמספר על הנביא יונה שאלוהים ציווה עליו לקרוא לאנשים שחיו בעיר ניִנְוֶוה לחזור בתשובה.