ראש השנה הוא אחד מחמשת החגים המוזכרים בתורה (ראש השנה, יום כיפור ושלושת הרגלים: סוכות, פסח ושבועות). בתורה הוא לא נקרא "ראש השנה", אלא "זיכרון תרועה" (ויקרא כג). ראש השנה בתשרי הוא ראשיתה של השנה החקלאית. משמעות זו התחזקה בעקבות הכניסה לארץ ישראל וההשתקעות בה. בתקופה שלאחר חורבן הבית השני, לפני כאלפיים שנה, חל מפנה באופי החג, ומחג שבמרכזו עומדת השנה החקלאית נקשר החג לבריאת העולם. בשיעור זה נדבר על הסתיו בישראל ונברר באמצעות שתי דעות שונות "מתי נברא העולם", ואם עונה זו אכן מתאימה לסמל התחדשות.
אנו מתחילים את המסע שלנו בראש השנה, שחל בכל שנה ּבְ א‘ בתשרי ופותח את השנה העברית. במקרא מועד זה מוזכר כשבתון, ”יום תרועה וזיכרון“, ”שבתון“. במהלך הדורות נוסף ּלְ א‘ בתשרי השם ’ראש השנה‘. השורש שנ“ה משותף לשני פעלים בעלי משמעות הפוכה: האחד- לִ שְ נֹות: לחזור שוב ושוב על ההרגלים המוכרים והאחר: לְ שָ נֹות, לבחור מאילו הרגלים ארצה להיפרד לקראת השנה החדשה ואלו דפוסי התנהגות חדשים אבקש לאמץ לעצמי. בשיעור זה נעסוק בהזדמנות להתחדשות ולשינוי שמביאה אתה שנה חדשה.
